מחקר יישומי – הגדרת מטרות ותחומים

לביצוע הערכה ומדידה במסגרת העבודה ובכלל יש להתייחס כאל מחקר לכל דבר ועניין כפי שמקובל במסגרת המדע. בניית תהליך הערכה ומדידה המיישם מספר כללים פשוטים יסייע בקבלת תמונת מצב מהימנה ברמת הפרט והארגון ויאפשר לגבש מסקנות מבוססות ממצאים – מסקנות הנתמכות אמפירית בממצאי המחקר.

בסדרה של שלושה מאמרים נתייחס לאבני דרך בתהליך הערכה ומדידה במחקר יישומי. נציג את הדברים בהתאם לסדר הכרונולוגי שבו דברים אמורים להתבצע, נביא דוגמאות לטעויות שכיחות ונסכם כל נושא 'בעשה ואל תעשה'. מאמר זה מתייחס לחלק הראשון של ביצוע מחקר, גיבוש מטרות וגזירת תחומים, במאמר השני נתייחס לחיבור שאלות (פריטים) סגורות ופתוחות ובמאמר אחרון לסדרה, למבנה הכלי.

הגדרת מטרות

לעיתים קרובות, במסגרת העבודה, מחקר יוצא לדרך כתוצאה מצורך ספציפי ודחוף וללא תכנון מוקדם ראוי, ללא שהוגדרו מטרות ברורות. במקרים אלו החשיבה היא מלמטה למעלה בלבד [Bottom-Up]; לא רואים את המכלול רק את הצורך הצר והמידי ובוחרים 'אוסף שאלות מעניינות'. בתום המדידה מסתבר, א. שאין תשובה, אפילו לא לצורך המאוד ספציפי שהוגדר כיוון שהוא רחב ומורכב יותר ממה שהעריכו. ב. ישנם עוד הרבה צרכים חשובים ודחופים שנשארו ללא מענה.

המחקר יישומי חייב להתחיל בהגדרה ברורה של המטרות, על מנת להקל על תהליך הגדרת המטרות רצוי לבצע חלוקה לשני סוגי מטרות, מטרות אינפורמטיביות ומטרות יישומיות. 1. המטרה האינפורמטיבית –  איזו מציאות מעוניינים למדוד, איזו תמונת מצב מעניינת אותנו. חשוב להגדיר כאן, א. מהי המציאות המעניינת אותנו [לדוגמא: איכות השמה? מסוגלות תעסוקתית? שביעות רצון?]. ב. פרספקטיבה של מי מעניינת אותנו [לדוגמא: משתתפים? צוות? מנהלות ומנהלים? מעסיקים?]. 2. המטרה היישומית – לשם מה ישמשו הממצאים, מה אנו מעוניינים לעשות עם התוצאות שיתקבלו [לדוגמא: שיפור הליווי הפרטני? שינוי בתוכנית? הצגה לתורמים והשגת תרומות?].

מתוך המטרות האינפורמטיביות והיישומיות תיגזר שיטת המחקר, האוכלוסייה [אל מי התוצאות יתייחסו], מסגרת הדגימה, התחומים שיבדקו, הכלים שישמשו לאיסוף הנתונים, שיטת ההעברה, הניתוחים הסטטיסטיים, אופן הצגת הממצאים ועוד.

עשה ואל תעשה בתהליך הגדרת מטרות

דיון חופשי ופתוח לגבי א. מה רוצים לדעת [אינפורמטיבי] ו – ב. מה רוצים לעשות עם המידע [יישומי]. 'לזרוק' הכול ובאופן חופשי לחלל החדר.

מתוך אוסף הדברים שעלו יש להגדיר את המטרות באמצעות משפט אחד קצר וברור עבור כל מטרה. מה שלא ניתן להגדיר היטב באמצעות משפט אחד לא הוגדר היטב.

רצוי לא יותר מ 3-4 מטרות, אם ישנן מספר רב מידי של מטרות, לאחר הגדרתן יש לבצע תעדוף ולדרג את מידת חשיבותן.

אל תדלגו על השלב של הגדרת מטרות, אל תבנו כלי המורכב מאוסף אקלקטי של שאלות חשובות. ללא הגדרה ברורה של המטרות נקבל אוסף שאלות ותשובות לא מייצגות ולא מקיפות, נגלה בדיעבד כי האינפורמציה שקיבלנו לא מספקת תמונה ולא מאפשרת הסקת מסקנות מבוססת ממצאים.

הגדרת תחומים

מתוך המטרות נגזור את התחומים הרלוונטיים, אותם התחומים שקבלת תמונת מצב ביחס אליהם תאפשר לעמוד במטרות האינפורמטיביות והיישומיות של המחקר. לדוגמא, המטרה האינפורמטיבית שהוגדרה הינה בחינת מידת שביעות הרצון של הלקוחות משירות מסוים והמטרה היישומית שיפור שביעות הרצון מהשירות. עתה נבדוק מה רלוונטי לשביעות הרצון, לדוגמא, אם מדובר ברשת מסעדות, אזי טיב וגיוון האוכל, שירות והמחירים תחומים מתבקשים.

לכאורה הדבר טריוויאלי, בפועל, במקרים רבים, מדלגים על התחומים ומחברים שאלות 'מעניינות' או 'חשובות'. לדוגמא, שאלה כגון 'מהי שביעות רצונך מהשירות?' אכן חשובה ומעניינת. אולם,תחום השירות, כמו תחומים אחרים, מורכב ורחב ועל מנת להקיפו ולמצותו מתחייבות שאלות נוספות כגון אדיבות, מהירות ועוד. הגדרה קודמת של תחומים ומבט מלמעלה למטה [Top-Down], יסייע לנו לזהות את מרכיבי התחום, לבחור שאלות מקיפות ומייצגות ולהעלות את תוקף התוכן.

לאחר מכן רצוי לבצע תהליך הפוך, מלמטה למעלה, לשוב ולבדוק האם השאלות שבחרנו רלוונטיות ומייצגות את התחום והאם הן מקיפות וממצות את התחום. שאלה כללית על התחום כמכלול, כגון 'מהי שביעות רצונך הכללית מהשירות' כשאלה מסכמת אחרונה בהחלט יכולה להוסיף.

עשה ואל תעשה בתהליך הגדרת תחומים

מתוך המטרות האינפורמטיביות והיישומיות הגדירו את התחומים הרלוונטיים.

התחומים צריכים להיות מוגדרים במילה שתיים. מה שלא הוגדר במילה שתיים לא הוגדר היטב.

וודאו כי התחומים שהוגדרו רלוונטיים וממצים את המטרות.

אל תדלגו על השלב של הגדרת תחומים, אל תתחילו מרמת השאלה, לרוב על מנת להקיף ולייצג תחום היטב נדרשות מספר שאלות.