מחקר יישומי – מבנה הכלי

לביצוע הערכה ומדידה במסגרת העבודה ובכלל יש להתייחס כאל מחקר לכל דבר ועניין כפי שמקובל במסגרת המדע. בניית תהליך הערכה ומדידה המיישם מספר כללים פשוטים יסייע בקבלת תמונת מצב מהימנה ברמת הפרט והארגון ויאפשר לגבש מסקנות מבוססות ממצאים – מסקנות הנתמכות אמפירית בממצאי המחקר.

בסדרה של שלושה מאמרים נתייחס לאבני דרך בתהליך הערכה ומדידה במחקר יישומי. נציג את הדברים בהתאם לסדר הכרונולוגי שבו דברים אמורים להתבצע, נביא דוגמאות לטעויות שכיחות ונסכם כל נושא 'בעשה ואל תעשה'. המאמר הראשון התייחס לגיבוש מטרות וגזירת תחומים, המאמר השני עוסק בחיבור שאלות (פריטים) וסקלות תשובה ומאמר זה במבנה הכלי.

מבנה הכלי

למבנה הכלי, לסדר הדברים, תוכנם ואורכם, יש השלכות רבות על אופן ההשבה, על הנכונות להשיב ועל מהימנות המידע המתקבל. למרות החשיבות הרבה למבנה הכלי, במקרים רבים אין הקפדה על מבנה נכון. מבנה בסיסי של כלי מדידה והערכה צריך לכלול פתיח [הקדמה], הוראות, שאלות וסיום.

הפתיח צריך להכיל: א. הצגה של עורכי המחקר, חשוב להוסיף שם וכתובת לפניות, טלפון ו/או מייל. ב. מטרת המחקר בקווים כללים, באופן כזה שתעודד שיתוף פעולה אולם לא תגרום להטיה. ג. הדגשת הערך של המחקר והתרומה המתקבלת משיתוף הפעולה של המשיבים. ד. חיסיון ו/או אנונימיות וכיצד בכוונת העורכים ליישם זאת. מומלץ מאוד להסביר מדוע ישנן שאלות סוציו-דמוגראפיות במידה וישנן. בקרב משיבים רבים הדבר נתפס בסתירה להצהרה על חיסיון ו/או אנונימיות. ה. הוראות כלליות למילוי השאלון. ו. הבעת תודה והערכה לשיתוף הפעולה. מומלץ להוסיף גם מידע לגבי משך השבה משוער. חשוב לזכור שחזות רצינית בפתיח תשליך על הנכונות להשיב ועל איכות ההשבה וחשובה מאוד להצלחת המחקר.

הוראות, מעבר להוראות הכלליות יש לתת הוראות פרטניות בהתאם לסוג השאלות. כאשר יש חשש לאי הבנה, כאשר אופן ההשבה מורכב או אוכלוסיית המשיבים אינה מנוסה, מומלץ להתחיל עם שאלת דוגמא.

סדר השאלות, שאלות רגישות, כגון שאלות סוציו-דמוגראפיות, צריכות להופיע בסוף – מוטב שאלון מלא ללא סוציו-דמוגראפי מאשר שאלון ריק. לרוב, מומלץ לארגן את השאלות לפי תחומים, 'להכניס' את המשיב לקונטקסט ולא לבלבל אותו.שאלות פתוחות דורשות מאמץ רב בהשוואה לשאלות סגורות ולרוב מוטב שלא לפתוח איתן.

אורך השאלון ומשך ההשבה הרצוי, תלוי באופן ההעברה [פנים אל פנים, קבוצתי, טלפוני, מייל וכיו"ב], במשיבים ובמידת המחויבות שלהם. ככלל, השאיפה היא לשאלון קצר ופרסמוני אולם מבלי לפגוע במיצוי השאלות את התחומים. פורמט אחיד לשאלות, עם הדגשה של הנושא בכל שאלה, יקל על המשיבים ויקצר את משך ההשבה. שאלות פתוחות, אף שאינן מאריכות את השאלון, מאריכות את משך ההשבה ודורשות מאמץ רב. במקרה השכיח בו למשיבים אין מחויבות ואופן ההעברה קבוצתי, מוטב שמשך ההשבה לא יארך מעבר ל 10 דקות.

הסיום, צריך לכלול הבעת תודה, בנוסף,כדאי לשקול לתת כתובת לפניות במידה וישנן שאלות לגבי המחקר ככלל והתעניינות בתוצאותיו בפרט. הדבר יגביר את תחושת השותפות של המשיבים,יעלה את הנכונות לשתף פעולה בעתיד, יסייע לגייס משיבים נוספים ויתרום 'לשם הטוב' של המחקר ועורכי המחקר.

לחזות הכללית ישנה חשיבות רבה, המראה של הכלי הוא השתקפות של התייחסות העורכים למחקר בעיניי המשיב. לעיתים קרובות מידי נתקלים בכלים עם טעויות כתיב, עמודות לא מיושרות, הדפסה לא ברורה, שאלות חוזרות ושאר מירין בישין, כל אלו ישליכו על האופן שבו יתייחסו המשיבים למחקר ולכלי… יחס גורר יחס! בצעו הגהה, שפרו את החזות, וודאו כי לא חלו שינויים בעקבות ההדפסה.

עשה ואל תעשה במבנה כלי מחקר

הקפד על מבנה נכון, פתיח, הוראות, שאלות וסיום.

פתיח הכולל מי עומד מאחורי המחקר, מטרות המחקר, הוראות כלליות והבעת תודה.

אל תתחילו עם שאלות רגישות או שאלות הדורשות מאמץ רב. אל תתחילו עם שאלות פתוחות ואת השאלות הסוציו-דמוגראפיות שימו בסוף.

שאלון קצר – יתרון. פורמט אחיד לנוסח השאלות ומיעוט שאלות פתוחות יקצר את משך ההשבה.

חזות כללית של הכלי ידידותית ואסטטית.